|
היוון
(מלשון הווה/ עכשיו) זו פעולה
על תוכנית חסכון למטרות קצבה אשר ברגע הפרישה או זמן מסוים לפניה
של ויתור על קצבה לטובת סכום חד פעמי בהווה. ישנם
מקרים שבהם כספים שהופקדו למטרות קצבה יכולים להמשך בבת אחת. מיותר לציין שהמדינה
לא מעוניינת שהפורשים יממשו את האופציה הזו, ולכן בחלק מהמקרים (בייחוד היוון מלא)
היא מטילה קנסות ומסים במקרה של מימוש שלה ההופכים את האופציה הזו לבלתי כדאית
מבחינה כלכלית. יחד עם זאת ישנם נסיבות שבהן הדבר כדאי עבור הפורש.
- החלטה על היוון של חסכון לקצבה
יכולה להתקבל רק בטווח זמנים מסוים מאד (סמוך לפרישה). אם הפורש לא מימש אותו או
לא ידע עליו בזמן הוא כבר לא יוכל לממש אותו.
- אי אפשר לסמוך על שום גורם, בין
אם אלו המופקדים על כספך ובין אם אלו מעבידיך, שיספרו לך על כך בזמן.
היוון בתוכניות השונות
היוון חלקי
בקרן פנסיה חדשה ישנה אפשרות של
היוון של עד 25% של הקצבה של עד 5 השנים הראשונות עד כמה שידוע לי ללא קנס או מיסוי
מיוחד. הדבר יכול להיעשות עד גיל שבעים. לדוגמא, אם הפורש זכאי לקצבה של 1000 ש"ח
בחודש, הוא זכאי ל-60000 ש"ח בחמש שנים, ולפיכך הוא רשאי לקבל 15000 ש"ח בבת אחת,
וקצבה של 750 לחודש בתקופה הזו. עד כמה שידוע לי, אין אופציה כזו בתוכניות ביטוח
חיים.
היוון מלא
היוון מלא פירושו משיכת כל
סכום החיסכון. מה שידוע לי על האפשרות הזו הן כלהלן:
קרנות פנסיה
עמיתים בקרנות פנסיה (ותוכניות דומות
כמו פנסיה תקציבית) יכולים להוון במחיר (אולי לא בכל מקרה) של קנס ומיסוי על הסכום.
ביטוחי
חיים (מנהלים)
בפוליסות עד שנת 2003 הפורש יכול
לקראת הפרישה לבחור בין קצבה לסכום חד פעמי. בהקשר הזה ההיוון הוא ללא
קנס וללא מיסוי מיוחדים. לפוליסות קצבה (להבדיל מהוניות שהן
ממילא חסכון לסכום חד פעמי) שנפתחו אחר כך האפשרות הזו או לא קיימת או במחיר קנס /
מיסוי.
למי כדאי לעשות הוון מלא?
דוגמאות:
ישנם
אנשים המגיעים לגיל פרישה כאשר יש להם סיבה טובה להאמין שלגיל 85 הם לא יגיעו.
אנשים שחלו במחלות כמו סרטן או מחלות לב, למשל. אנשים במצב עגום זה עשויים לרצות
להוון את חסכונותיהם מהשיקולים הבאים:
- הם עשויים לרצות לממש חלק
מהסכום בעודם בחיים (טיול או משהו דומה)
- אם הם מבוטחים בפנסיה
תקציבית או בקרן פנסיה ותיקה יש סכנה שהכספים שהם חסכו
ישארו בתוכנית הפנסיה ולא יגיעו ליורשים. דברים כאלו קורים כאשר
הגמלאי הולך לעולמו ללא בת זוג וללא ילדים מתחת לגיל 21. גמלאי של התוכניות הללו
ההולך לעולמו משאיר אחריו קצבת אלמנה חודשית לבת זוגו לכל ימי חייה וקצבת יתום
חודשית לכל ילד מתחת לגיל 21 לכל חודש עד אשר יגיע לגיל הזה. בהעדר אלה כל סכום החיסכון נשאר בתוכנית ולא מגיעה למשפחתו של הנפטר.
- גמלאי כזה עשוי לרצות לעשות דבר
דומה גם אם הוא מבוטח בקרן פנסיה חדשה (שבו כסף לא נשאר בקרן בכל
מקרה) אם הוא לא מרוצה מתקנון הקרן הפנסיה בכל הקשור למוטבים הנותנים
בדרך כלל עדיפות לבת הזוג ורק אחר כך לילדים. למעשה כל גמלאי בתוכנית פנסיה
עשוי להיות מוטרד מהסיבה הזו. למשל, גרושים שנשאו בשנית ויש להם ילדים
מיותר מאישה אחת עשויים לחוש שהתקנון לא מבטא את רצונם.
עבור גמלאים שחסכו בפוליסת
קצבה הדילמות הקשורות בגורל כספי החיסכון והגעתם ליורשים נחסכת מהם, משום
שקביעת המוטבים לפוליסות הללו הם בשליטת הגמלאי. גם אנשים שאינם במצב
בריאותי כזה עשויים לרצות לממש את החיסכון, מאותם סיבות, נניח הם פוחדים מה יקרה אם
תקרה להם תאונה. יש גם כאלו שרוצים להשתמש בכסף, למשל לחסל משכנתא. |